יום שני, 6 בנובמבר 2017

רק "עמותת ימין" או תופעה?

"עמותת ימין הציעה 4.5 מיליון דולר על בניין בירושלים - וקיבלה אותו בחצי מיליון", מספרת לנו הכותרת בכתבתו של ניר חסון בTheMarker (קישור).
הכתבה עצמה מספרת לנו על קשרי המסחר ה"בלתי סבירים" של "עמותת הימין", קשרים שיש הטוענים ומתקשרים לשוחד ששילמו אנשי הימין לאנשי הכנסייה.


מקריאת הכתבה, ובהסתמך על הנתונים המופיעים בה עולה כי אכן, לכאורה, העסקאות אינן סבירות בכלל, מה שמעלה את החשש לפגיעה ב"כללי המשחק" על ידי "עמותת הימין" - אולי שימוש בשוחד, כפי שנטען?

אבל האם זו אכן עסקה יחודית, בנוף העסקאות שהכנסייה ביצעה לאחרונה? לאו דווקא.

רק לפני פחות מחודש פירסם אותו ניר חסון כתבה העוסקת בעיסקאות הפטריארכיה היוונית האורתודוקסית בירושלים (קישור).
בכתבה פורסמה שורה של מקרים בהם נמכרו נכסים במחירים בלתי סבירים, ממש כמו במקרה של "עמותת הימין".

אז האם מדובר על מחירים סבירים?
האם מדובר על שחיתות בתוך הכנסייה?
ואולי, בכל אחד ואחד מהמקרים האלו שולם שוחד?
אין בידיי כלים להכריע - אך פרסום הכתבה העוסקת ב"עמותת הימין" (לפי הכותרת) כאשר לכל אורך הכתבה אין קישור לשלל העסקאות האחרות, בעלות המאפיינים הדומים, מחטיאה את האמת.
כך, במקום שהכותרת (ועיקר הכתבה) תעסוק בפטריארכיה, היא עוסקת דווקא בעמותה.

יום ראשון, 22 באוקטובר 2017

אוכלוסיה בה כולם מעל הממוצע?!

הזדמן לי לקרוא את הכתבה המתהדרת בכותרת "השופטים בישראל נלחמים על העלאה - אבל הם משיאני אירופה בשכר" (TheMarker, קישור), והופתעתי מהתמונה הזו:
הנתונים קצת מבלבלים - אבל באופן מדהים יוצא שבכל המדינות למעט תורכיה שופטים מרוויחים מעל הממוצע - אז כיצד הממוצע כל כך נמוך?!
לו הייתי מבצע חישוב ממוצע על סמך הנתונים באיור, הממוצע היה יוצא הרבה הרבה יותר גבוה מהכתוב (זה כל כך מובן מאליו שלא טרחתי לחשב).

אז טרחתי וחיפשתי את הנתונים עליהם מתבססת הכתבה, והגעתי לדו"ח של האיחוד האירופאי, כאן (הנתונים הרלוונטים בעמוד 110) -ומסתבר לי שיש שם קרוב ל40 מדינות שנסקרו, לא רק אותן 9 מדינות מהאיור - והממוצע של כל ה40 תואם את הנכתב באיור.

אז לפי איזה קריטריון הוחלט אילו מדינות תיכנסנה לאיור? אין קריטריון ברור.

לא מדובר על המדינות בעלות השכר הגבוה ביותר - לוקסמבורג וקפריסין למשל, עקפו מספר מדינות שנכנסו לאיור.
גם לא מדובר דווקא על המדינות הגדולות ביותר -שהרי אוקראינה, למשל, לא הוכנסה לאיור.
אז מה כן? ובכן, התשובה ברורה - סתם. אין קריטריון.

שימו לב שסדר המדינות באיור, למעט טורכיה, הינו סדר אלפאבתי הפוך  באנגלית.
ישראל היא המדינה האחרונה בטבלה - ולפניה בסדר יורד (לא רציף) המדינות שודיה, ספרד, פורטוגל, גרמניה, פינלנד, בלגיה, אוסטריה. טורכיה הובאה לבסוף רק כדי להציג מדינה אחת שתהיה מתחת לממוצע.
המאייר סתם עבר על הרשימה, בחר מדי כמה שורות מדינה בה שופט מקבל יחסית הרבה והמשיך הלאה.
אגב: גם בבחירת טורכיה לא הושקע מאמץ מיוחד, זו המדינה הצמודה לישראל בטבלה.

האם סביר להציג נתונים כאלו בלא לציין כי מדובר על מדגם לא מייצג (אם הוא היה מייצג, הממצע היה תואם את הממוצע המוצב באיור)? בעייני, לא סביר.

אבל מעבר לתצוגה הרעה - אתייחס לבחירת הנתונים.
באיור מוצגים נתונים באלפי יורו - ללא כל נירמול יחסי למדינה - למרות שנירמול שכזה מופיע בדו"ח - היחס בין המשכורת לבין המשכורת הממוצעת במשק.
למה לבחור נתון פחות אינפורמטיבי, ולהשליך לפח את הנתון היותר איכותי?

נ.ב: במקרה זה, עבודה מקצועית לא הייתה פוגמת במסר אותו רצה הכותב לכתוב. גם לאחר נירמול, שכר השופטים נראה גבוה (מה שגם מצויין מילולית בדו"ח), והצגת מדינות נוספות באיור הייתה ממחישה זאת היטב. זה סתם עבודה לא מקצועית, אפילו לא בשביל לתמוך באג'נדה.
חבל.

יום ראשון, 15 באוקטובר 2017

על נכים וקצבאות בגלובס

לפני כשבוע פורסמה הכתבה הזאת בגלובס (קישור), כמה מילים על הכתבה.

אשתדל שלא להתייחס לגופו של הדיון בעניין הקצבאות, שאינו מעניינו של הבלוג - אלא רק לסיקור המתבצע בכתבה:


  1. כותרת המשנה: בפתיחת הכתבה מוצגת לנו הגב' נחמיאס כמי שיש לה סיבות רבות לקבלת קצבת נכות מוגדלת - אך היא מקבלת רק 2589 ש"ח לחודש. דא עקא, בכל שלל הפרטים אודותיה, אין אף לא פרט אחת המזכה, כשלעצמו, בקצבת נכות. למעשה: מקריאת כותרת המשנה ניתן לחשוב כי נחמיאס מקבלת קצבה שלא כדין. קצבת נכות אישית אינה ניתנת על ניתוחים שנעשו, על גידולים סרטנים שהיו בעבר (גם בהווה לא תמיד), על גידול ילד נכה (עליו מן הסתם קיבלה בזמנו גמלה נפרדת), או על מות ילדים בגיל צעיר ומסירת הנכד לידי הרווחה. הפרטים הרלוונטיים (יכולת התניידות, יכולת עבודה וכד') חסרים. לא ציפיתי לחוות דעת מומחה בדבר המצב הרפואי המסויים שלה - אך ניתן היה לספק נתונים רלוונטים יותר, בסגנון "X אחוזי נכות ורק Y ש"ח". הכותרת המציינת "100% נכות" אינה (לגמרי) רלוונטית, שכן היא מתייחסת לנכות כללית, לא לנכות רפואית.
  2. מקריאת הכתבה עצמה עולה כי לנחמיאס נקבעו אחוזי נכות כללית ורפואית - אך עיקר תלונתה אינו בגובה הקצבה, כי עם בגובה אחוזי הנכות שנקבעו לה. כפי שציינתי - 100% הנכות הכללית אינם לגמרי לרוונטים, מכיוון שהעובדה שיש לה "רק" 70% נכות ניידות, ולא 80% - מפחיתה מקצבתה קרוב ל200 שח לחודש. אך בגלובס, במקום לנתב את הכתבה למקום אליו מקרה נחמיאס באמת מתייחס - מלחמה על שיעור אחוזי הנכות - ניתבו את הכתבה למלחמה על גובה הקצבה (נכון, ייתכן וגם נחמיאס עושה זאת, אבל הבלוג לא עוסק בה).

יום שני, 25 בספטמבר 2017

על מלחמת גירסאות מדומיינת

קראתי היום את הכתבה בTheMarker הטוענת לדרכי פעולה לא תקינות בהתנהלות של בזק למול לקוחות השוק הסיטונאי ("אמרתי לטכנאי בזק שאני מתקשר למשטרה. הוא ענה: 'יש לנו מלחמת עולם עם סלקום'", קישור).

בכתבה מתוארים מספר מקרים - אך רק באחד מהם מתוארת לכאורה פגיעה בלתי חוקית של בזק - שאר המקרים מתארים אינדיקציות לשירות יעיל ומהיר יותר ללקוחות בזק למול אלו של מנויי השוק הסיטונאי, אך לא מצביעים על כך שבזק מפרה את תנאי תיק השירות להם היא מחוייבת על פי משרד התקשורת.

וזה תיאור המקרה הבודד המתאר "טכנאי של בזק מבצע חבלה על חם", כלשון הכתבה:

יום ראשון, 24 בספטמבר 2017

למה קופות החולים בגירעון - על הסיפור ושברו

שנה חדשה זה זמן טוב לסיכומים, וזה בדיוק מה שעשו במשרד הבריאות כאשר הוציאו "דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2016".
כפי שניתן לראות בתחתית הפוסט, זהו דו"ח ארוך ומפורט, אותו פשוט לא הצליחו לעכל בTheMarker (קישור)


יום ראשון, 17 בספטמבר 2017

על איורים ונתונים בTheMarker

זו לא הפעם הראשונה שאתייחס למחלקה הגרפית של TheMarker, ולקשר בינה ובין כותבי התוכן.
האיור בו פתחתי לקוח מתוך הכתבה "תשלומי ההשתתפות העצמית בבריאות פוחתים - וגירעון קופות החולים גדל" (קישור).
הכתבה מביאה נתונים מתוך דו"ח שפירסם משרד הבריאות על פעילות הקופות לשנה שעברה (2016) - וכשלעצמה יש בה כשלים רבים - אך פוסט זה מתייחס רק לאיור, ולהלן הביקורת:

יום חמישי, 14 בספטמבר 2017

אחד מתוך שלוש או למול שלוש?

"

"הסיכוי להמיר דוח תנועה לאזהרה - 1:3" - כמה זה באחוזים? התשובה ברורה - 25%.



ואמחיש מתחום הכדורגל. 
נניח שמשחק הסתיים בתוצאה 3:1 - ברור שהקבוצה שהבקיעה שער אחד הבקיעה 25% מסך השערים במשחק, 1 מתוך 4 שערים שהובקעו בסך הכל במהלך המשחק.

אבל למרות שזה משהו שכל אדם מן השורה מבין, ושעל אחת כמה וכמה שהיה צפוי שמערכת עיתון כלכלי תדע זאת - מקריאת הכתבה (קישור) עולה שכוונת המשורר (אכן - משורר. כנראה שלא כלכלן) היא דווקא לשליש - אחד מתוך שלוש - לא אחד כנגד שלוש (כלומר - 1 מתוך 4).

אולי לכן זה כל כך "בלעדי".