יום שלישי, 27 במרץ 2018

על שתי קונסוליות ושגרירות אחת

בכתבה שפורסמה היום בדה מרקר (קישור) אנו זוכים לשמוע על החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לתת פטור מהיתר בנייה לעבודות בנייה בקונסוליה האמריקאית, זאת על מנת לאפשר קיום דרישות ביטחון של גורמי אבטחה אמרקיאיים - מהלך שסופו הפיכת הקונסוליה בשכונת ארנונה למשכנה הזמני של שגרירות ארה"ב.

הכתבה הינה כתבת המשך לכתבה מלפני ימים מספר, שנכתבה גם היא על ידי יעל דרמל (קישור) שעסקה בעניין.

לפנייכם תמונות הקונסוליה האמריקאית בירושלים, משתי הכתבות:



ולתמיהה שלי: שתי הכתבות עוסקות באותו הבניין עצמו - הכיצד ייתכן שבכל כתבה מוצג בניין אחר?
ההסבר נעוץ בעובדה המעניינת כי לארה"ב יש שתי קונסוליות בירושלים - כאשר הבניין נשוא הכתבות הינו הבבניין שנמצא בשכונת ארנונה - כפי שפורט בהרחבה בשתי הכתבות.
כיצד ייתכן כי בכתבה מהיום, העוסקת בדרכי מילוט בשכונת ארנונה מציבה בניין (אגב, מאוד מוכר) מרחוב אגרון? שוב, חוסר מקצועיות....

יום חמישי, 11 בינואר 2018

מה עשתה מועצת העיתונות?

לאחרונה קיבלתי את פסק הדין של מועצת העיתונות בו הכריע בית הדין, בהכרעת דין הרחוקה כמזרח ממערב מהכרעת הדין הראשונה, כי Ynet לא הפרו את תקנון האתיקה (פרשת נקש, קישור).

אומנם הופתעתי מעוצמת הזיכוי - אך בהחלט לא הופתעתי מהשורה התחתונה שפטרה את Ynet מסנקציה.
למעשה הכרעה סופית זאת עולה בקנה אחד עם דברים שכתבתי בעבר על המועצה, בדבר רצונה לברוח מסנקציות (פושרות ככל שיהיו) כנגד גופי תקשורת, קישור לפוסט המקורי.

יש מספר סיבות לרצון זה, ואחזור על עיקרן (מומלץ לקרוא את הפוסט הזה המפרט בעניין):

יום רביעי, 3 בינואר 2018

על מה צופים החרדים שבתמונה

על מה צופים החרדים שבתמונה? כנראה על מה שניתן לראות מהמקום בו צולמה התמונה - כיפת הסלע, הר הזיתים, החומה המזרחית של הר הבית/העיר העתיקה, אולי נחל קדרון?
הכיתוב מתחת לתמונה דווקא טוען שהם צופים בכותל - אותו בכלל לא ניתן לראות מנקודה זו.
קישור לכתבה המקורית

יום ראשון, 31 בדצמבר 2017

הכרעת ערעור Ynet בפרשת נקש

תקציר, למי ששכח:

באוגוסט 2016 פורסמה בYnet סדרת כתבות בעניין גלית נקש, שהגיעה לארץ בלווית תינוקת, תוך הטענה כי מדובר על התינוקת שלה.

נקש, שסוקרה כמי שכל מבוקשה היה לעבור בדיקת רקמות על מנת להוכיח את טענתה, אכן עברה בדיקת רקמות, שהצביעה על כך שהיא אינה האם הביולוגית, אך מתוצאות הבדיקה עלה כי קרוב לוודאי שקרוב משפחתה מדרגה ראשונה הינה/הינו האב או האם, ואכן - בשלב זה אחיה של נקש הצהיר כי הוא האב, וכי הוא מבקש שלא לגרש את התינוקת מתוקף היותה בת לאב ישראלי.

הסיקור הYnet הסתיים בשלב בו התקבלה, באופן זמני, בקשתו של האב להתליית הגירוש עד לקבלת החלטה סופית בבית המשפט לענייני משפחה.

בYnet בחרו שלא לפרסם את העובדה כי תוצאות הבדיקה הראו כי נקש (הגברת) אינה האם, או לדווח על השינוי בגרסתה תוך טענה כי הוטל על העניין חיסיון, למרות שהחלטות בית המשפט פורסמו באתר בית המשפט.
מאידך - ולמררות החיסיון לכאורה - Ynet פרסמו בעמוד הראשי את העובדה כי התינוקת לא תגורש "עקב התפתחות משמעותית".

בפוסטים שכתבתי בזמנו (קישור לפוסט הראשון בעניין) עמדתי על הדיווח הסלקטיבי, ובעקבות פנייה שלי ניתנה הכרעה על ידי בית הדין לאתיקה שעל ידי מועצת העיתונות בעניין, קישור לפוסט+ההכרעה המלאה.

בהכרעת הדין נקבע, תוך התיחסות למגוון הכתבות, ותוך דיון מעמיק בניסוחים בכתבות כי Ynet הציגו חצאי אמיתות כך שהוצגה תמונה לא נכונה בפני הקוראים. 

בהתייחס לטענת החיסיון, נקבע בהכרעת הדין כי הוא נכון רק לתקופה מסויימת - ובמסגרת זמן זו Ynet פרסמו דברים שהיו תחת חיסיון, כך שהם פרסמו פרסום שאינו אחראי. הכרעה זו הינה בבחינת "כרה בור ונפל לתוכו" - בתלונתי כלל לא טענתי לטענת חיסיון. הרשעה זו ניתנה אך ורק מכיוון שבית הדין קיבל, חלקית, את טענת החיסיון שנטענה על ידי Ynet.

Ynet נדרשו לפרסם את עיקרי ההחלטה בעמוד הראשי באתר למשך 24 שעות.

וכעת, לפרק החדש:
Ynet ערערו על הכרעת הדין, וכעת קיבלתי לידי את ההכרעה החדשה, מצ"ב הנוסח המלא.

בהכרעת הדין נקבע, בקצרה, כי:

  1. אומנם הוצגו חצאי אמיתות בלבד, אך "זה בסדר". זו רשלנות סבירה.
  2. הם לא מתייחסים לטענת החיסיון שכן הם (בית הדין לאתיקה) לא מוסמכים לכך.
כיצד יש כזה פער בין שני פסקי דין? הנה תשובתי:

בהשוואת שתי הכרעות הדין ניתן לראות כי בעוד שההכרעה הראשונה התייחסה לתוכן של הכתבות - למידע שהופיע ולמידע שלא הופיע - הרי שבהכרעת הדין השנייה נעשו מאמצים מרובים להקטין את היריעה הנידונה.

  1. ההחלטה שלא לדון כלל בטענת החיסיון: טענת החיסיון הועלתה על ידי Ynet "רק כהסבר מדוע העיתונאי והעיתון לא יכלו לפרט את הכתוב בחוות הדעת שניתנה בקשר לתוצאות בדיקת הרקמות" כפי שנכתב בהכרעה השנייה. לכן הם פטורים מלהתעסק בטענה זו?! הרי ההסבר של Ynet הוא מהותי להכרעה. מדוע "רק כהסבר"?!
  2. צמצום ההתיחסות לכתבה אחת בלבד: מסיבה שאינה נהירה, ומבלי לפרט, הוצהר בהכרעה כי היא מתרכזת בכתבה שהתפרסמה בתאריך 11.8.2017 תחת הכותרת "התפתחות משמעותית". בכך "נשכחו" כתבות נוספות. סתם, ככה.
  3. הצגת הסיפור הכרונולוגי שלא כסדרו: בהכרעה השנייה משתמע כאילו לאחר קבלת תוצאות הבדיקה של האם טרם נודע לבית המשפט כי אחיה של נקש טוען לאבהות, ועל כן לא נשאלת השאלה מדוע הדבר לא פורסם בYnet. אך לא כך הדבר. טענת האבהות של אדון נקש עלתה עוד טרם הכתבה בה התמקדה ההכרעה השנייה בדבר ה"התפתחות המשמעותית".
  4. התמקדות בשאלת הניסוח במקום בתוכן: תלונתי התמקדה בעובדה שלא הוצגו עובדות רלוונטיות, אלא רק "חצאי אמיתות", כלשון התקנון. הכרעת הדין לקחה את השאלה ל"אם ניסוחה של הכתבה אכן מהווה עבירה על כללי האתיקה של מוצעת העיתונות", שאלה שתשובתה ברורה מאליו.
בהכרעה השנייה בחר בית הדין להתעלם מהאמירה הברורה, והכמעט טריוויאלית, שבהכרעה הראשונה:

"ככל שYnet סבור היה כי ההחלטה חסויה אסור היה לו לדווח מאום אודותיה, או למצער, מחויב היה להקפיד הקפדה יתרה כי מקצת הפרטים שפורסמו לא יביאו את הקורא לכלל הבנה מוטעית"

בעניין "אי התעסקות הטענת חיסיון שכן זה אינו בסמכותנו", איני מצליח להבין את הטענה הזו. לבית הדין לאתיקה אין כל סמכות חוקית בכלל. לא לקבוע שמישהו שיקר, לא לקבוע שמישהו גזען, לא לקבוע שמישהו פרסמם תמונה של קטין ועוד ועוד פרטים האסורים על פי חוק, ושאסורים גם על פי תקנון האתיקה, עליו בית הדין לאתיקה אמון.

אכן, מובן מאליו כי קביעה של בית הדין בדבר חיסיון אינה שוות ערך לקביעה של בית משפט שיעסוק בעניין לפי חוק העונשין - אך אין בכך לשלול את סמכותו של בית הדין לעניין קיום תקנון האתיקה, בוודאי שלא כאשר העניין הנידון אינו פרסום בלתי אחראי, אלא האם פורסמו כל העובדות שניתן היה לפרסם, עניין שלא נידון כלל בהכרעה השנייה, למרות שזהי ליבת התלונה שלי.



בשורה התחתונה, בYnet פורסמו חצאי אמיתות, בית הדין לא מוכן לבדוק מדוע.

נמשיך:
בהכרעה השנייה, ואף בראשונה, נקבע כי מדובר ברשלנות מהרף הנמוך.
אזכיר כי מדובר במקרה בו אין ספק כי העובדות שלא נכנסו לכתבה הינן "הפיל בחדר", מרכז הסיפור. זוהי "חוסר תשומת לב"? זוהי הסתרה מתוך "ניסוח לא מוצלח"?

עד כאן לעכשיו, בהמשך אספר לכם למה כל כך התאמצו שם להקטין את הסיפור ולהוציא את Ynet ללא כלום...






יום ראשון, 24 בדצמבר 2017

על מה שעולה ועל מה שיורד

התמונה והכותרת הזו הופיעו כעת בעמוד הראשי של גלובס.
ואני תוהה לעצמי - כיצד ייתכן שהעליות היו עד 1.5%, בעוד שטבע עלתה ב-6%?
ה"דיווח השוטף" הזה, כלשונו, אינו אפשרי.

אני יודע, אני סתם אדם קטנוני שמפריעה לו עבודה עיתונאית רעה. מצטער.

מעניין להשוות את זה מול הכותרת הזאת, גם כן מעכשיו (קישור):


אז טבע עלתה או ירדה?

היא עלתה.

אז למה כתוב שהיא ירדה? כי בכתבה נכתב ש"טבע חזרה מניו יורק עם פער ארביטראז' שלילי של 1%" - ו"הבחור הזעצער" ראה את המשפט הזה והפך אותו לכותר.

עיתון כלכלי, לך תבין....

יום שני, 18 בדצמבר 2017

רווחי בנקים



בכתבה הנוכחית (קישור), אבישי עובדיה ("מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו") מנתח את הכנסות והוצאות בנק הפועלים, ומשליך ממנו על שאר הבנקים.

בקצרה:
עובדיה מראה כי הכנסות הבנקים נובעות בעיקר מעמלות  ומריביות.
הוא מציג את הירידה בהכנסות הבנק מעמלות ניירות ערך, מראה כי "בחוץ" ניתן לקבל עמולת טובות בהרבה, וכך מגיע למסקנה כי על הלקוחות הרדומים צריכים להתמקח על עמלות ניירות הערך שלהם. 

אני אבקש להתייחס בפוסט זה לשני עניינים - על מה שנאמר, ועל מה שלא נאמר.

1. מה שנאמר:
עובדיה מציף אותנו במספרים, הוא גם מוצג כמומחה למספרים, אך אל לנו לתת לזה לסנוור אותנו. הוא מספר לנו כי למרות הירידה בהכנסות הבנק בעמלות ניירות ערך מ289 מיליון (ברבעון הראשון של 2015) ל189 מיליון (ברבעון השלישי של 2017) לא מלווה בירידה בהיקף הפעילות, "יועצי ההשקעות מטפלים באותו היקף פעילות. זה לא שהפעילות ירדה, והם יושבים רגל על רגל ומתבטלים." על סמך מה נאמרת קביעה זו? תחושה בעלמא, "נראה שזה מגיע בעיר מ...".

למעשה: הכתבה כולה מתבססת על אותה ה"תחושה". כל המלל אינו מוביל בהכרח למסקנה אליה מגיע עובדיה, אבל זה בקטנה. הרי אין דבר מזיק בלקרוא לציבור לבדוק את תיק ההשקעות שלו (בבנק, או בכל מוסד אחר) ולנסות להיטיב את תנאיו. הבעייה העיקרית היא במה שלא נכתב.

2. מה שלא נכתב:
בפסקה הקודמת דובר בהתייחסות עובדיה לירידה בהכנסות הבנק מעמלות ניירות הערך. בדבריו הראה כי הכנסות הבנק ירדו ב100 מליון ש"ח לרבעון, סכום שבהחלט יכול לשנות את תמונת המצב בחשבון העו"ש שלי, אך כאשר זה פחות מ10% מתוך ה-1.28 מיליארד ש"ח שהבנק הכניס בעמלות, מבינים שזו לא העמלה המרכזית - והדבר נכון שבעתיים לרוב הלקוחות הרדומים, שגם ככה משקיעים את כספם בפנסיה, ופחות דרך הבנק.
עובדיה מספר לנו כי עמלת ניירות הערך הינה רק השלישית בחשיבותה (מבחינת גובה ההכנסות לבנקים), אך מתרכז רק בה.
דווקא על העמלות המשמעותיות הרבה יותר עובדיה אינו דוחק בנו להתמקח - למרות שאלו עמלות בהן דווקא הרבה יותר קל להוריד עלויות, והמדובר כמובן על עמלת ניהול חשבון ועמלת כרטיס אשראי.
(זה אינו בלוג כלכלי, אבל אציין כי כיום ניתן לקבל כרטיסי אשראי ללא כל עמלות, כגון LifeStyle או כרטיס אשראי שופרסל. כך גם ניתן לפתוח חשבון בנק ללא עמלות - כתלות בהעברת משכורת או בשימוש בפלטפורמה מקוונת)

דחיקה שכזאת מתבקשת לא רק מפני שרוב הציבור משלם יותר על "העמלות הרגילות", אלא במיוחד לאור הנתונים בדוחו"ת הבנקים.

בעוד שעמלות ניירות הערך יורדות כבר (בין אם משום שנפח הפעילות בבנקים יורד, ובין אם משום שהעמלות בבנק יורדות)  -הכנסות הבנקים מעמלות כרטיסי אשראי דווקא עולות עוד ועוד, פי כמה וכמה (מבחינת ההשפעה על הכיס) מהירידה שמוצגת בעמלות ניירות הערך. 

ולמספרים של 3 הבנקים הגדולים :
בנק פועלים הרוויח בשנת 2016 1834 מיליון ש"ח מעמלות כרטיסי אשראי, למול 1725 מיליון ש"ח בשנת 2015 (קישור, ביאור 4)
בנק דיסקונט הרוויח בשנת 2016 1024 מיליון ש"ח מעמלות כרטיסי אשראי, למול 977 מיליון ש"ח בשנת 2015 (קישור, עמוד 32)
בנק לאומי הרוויח בשנת 2016 1023 מיליון ש"ח מעמלות כרטיסי אשראי, למול 963 מיליון ש"ח בשנת 2015 (קישור, עמוד 20)

אז למה בתת הכותרת נשאלנו "בכמה ירדו העמלות בבנק הפועלים בשנים האחרונות"? 

פשוט, כי בכתבה לא סיפרו לנו על העלייה בעמלה החשובה באמת.

אז בהנחה ואתם לא סוחרים גדולים בבורסה, לכו לטפל בעמלות האשראי וניהול החשבון שלכם!

יום שני, 6 בנובמבר 2017

רק "עמותת ימין" או תופעה?

"עמותת ימין הציעה 4.5 מיליון דולר על בניין בירושלים - וקיבלה אותו בחצי מיליון", מספרת לנו הכותרת בכתבתו של ניר חסון בTheMarker (קישור).
הכתבה עצמה מספרת לנו על קשרי המסחר ה"בלתי סבירים" של "עמותת הימין", קשרים שיש הטוענים ומתקשרים לשוחד ששילמו אנשי הימין לאנשי הכנסייה.


מקריאת הכתבה, ובהסתמך על הנתונים המופיעים בה עולה כי אכן, לכאורה, העסקאות אינן סבירות בכלל, מה שמעלה את החשש לפגיעה ב"כללי המשחק" על ידי "עמותת הימין" - אולי שימוש בשוחד, כפי שנטען?

אבל האם זו אכן עסקה יחודית, בנוף העסקאות שהכנסייה ביצעה לאחרונה? לאו דווקא.

רק לפני פחות מחודש פירסם אותו ניר חסון כתבה העוסקת בעיסקאות הפטריארכיה היוונית האורתודוקסית בירושלים (קישור).
בכתבה פורסמה שורה של מקרים בהם נמכרו נכסים במחירים בלתי סבירים, ממש כמו במקרה של "עמותת הימין".

אז האם מדובר על מחירים סבירים?
האם מדובר על שחיתות בתוך הכנסייה?
ואולי, בכל אחד ואחד מהמקרים האלו שולם שוחד?
אין בידיי כלים להכריע - אך פרסום הכתבה העוסקת ב"עמותת הימין" (לפי הכותרת) כאשר לכל אורך הכתבה אין קישור לשלל העסקאות האחרות, בעלות המאפיינים הדומים, מחטיאה את האמת.
כך, במקום שהכותרת (ועיקר הכתבה) תעסוק בפטריארכיה, היא עוסקת דווקא בעמותה.