יחסי ציבור או עיתונאות?

הבוקר פורסמו בשלל כלי תקשורת הידיעה על מבצע החילוץ של ניצב פריינטי, בו הציל ילדה מחטיפה.לדוגמא "מפקד מחוז י־ם הציל ילדה מחטיפה" בישראל היום, או "מפקד מחוז ירושלים חילץ ילדה שנחטפה בבאר שבע" באתר mako. בקריאת הכתבה מסתבר שגבר, שהיה בגילופין, התעמת עם אישה כלשהי על החזקת ילדה. אחרי שניצב פריינטי התערב, האישה ברחה והבעל לא משתף פעולה.

ואני תמה, במצב שכזה - כיצד בכלל יודעים שהגבר הינו האבא? שהאישה היא האמא?

גם אם נניח שהגענו לזיהוי שכזה - בואו נשחזר לרגע את הסיפור. האמא הטובה נאבקת על ילדתהּ, זועקת לעזרה והעזרה מגיעה. מה תעשה האמא? תודה לאביר שהגיע בדיוק בזמן או תברח? בסיפור שלנו היא ברחה. אז אולי היא זאת שניסתה לחטוף את הילדה, ולא הגבר? משהו פה אומר דרשני, ולא נדרש.

אבל אני זורם. הבה נניח שאכן האשה השנייה היא האמא. מדוע לאמא זכות גדולה יותר לילדה מאשר לאבא? מדוע כאשר כל הורה רוצה בילדתו האבהוא חוטף ואמא היא הנחטפת? מה קרה לשוויון?

אני לא בלש משטרתי אבל כאיש תקשורת ברור לי כי הכותרת הייתה צריכה להיות (בהנחה שמדובר על אב ואם) יותר בכיוון של "זוג הורים רבים על ילדתם". אבל זה קורה בעצם כל הזמן, אז מה החדשות פה?
הבעייה היא שהמסר העיקרי של דוברות המשטרה היה להוציא את הניצב כגיבור ולכן הדבר מוגדר כחטיפה, ומצד שני כתבי המשטרה רוצים עוד כתבה, לא כל כך מעניין אותם מה יהיה כתוב. בטח שלא כאשר הם מקבלים טקסט מוכן מדוברות המשטרה. חבל.