באתר כלכליסט בדקו את נתוני משרד הבינוי החל
משנת 2010, ומסתבר כי 37% מהמכרזים אותם מוציאה המדינה נכשלים, ובמילים אחרות: "המשמעות היא אבדן של 70 אלף יחידות דיור שניתן היה לבנות על הקרקעות האלו. ההערכות בשוק הן שיש לבנות 100–150 אלף דירות כדי לענות על הביקוש הנוכחי בארץ."
זה אכן די מזעזע – בירוקרטיה
דפוקה ארכאית אחראית למחצית ממצוקת הדיור בארץ.
לכן, רק נותר לו לקוות כי
"אולי הגופים (שכחלון מקים. א.ש) החדשים יצליחו לצמצם את כמות המכרזים הכושלים."
הכצעקתה? ממש לא.
לפי הכתבה – יש פרויקטים לא מעטים בהם המכרזים נכשלים פעם אחר פעם. דמו בנפשכם כמה יחידות דיור היו יכולות להיבנות באותו פרויקט בו נכשל המכרז גם בפעם השביעית. האם מדובר על מספר היחידות שיבנו באותו פרויקט, או במכפלת מספר היחידות במספר המכרזים?
הכתבה הגיעה למספר 70,000 באמצעות ספירה כפולה
ומשולשת, מרובעת ומחומשת ואף יותר של יחידות דיור בהן המכרז נכשל פעמים רבות.
ולמען האמת המתמטית – זה נכון ש70,000 זה לא מעט
מתוך 100-150 אלף דירות שאולי חסרות (לי דווקא חסר מקור, אבל נזרום עם הכתבה).
הנתון של המכרזים שנכשלו מתפרש על פני יותר מחמש שנים – בעוד שהנתון בדבר דירות
חסרות נכון לשנת 2015 – כך שההשוואה אינה רלוונטית.
מעבר לזאת - עיינו בגרף. בשנים 2010-2012 הייתה עלייה עקבית ביחס המכרזים שנכשלו. בשנת 2013 הייתה ירידה דרמטית. הנתונים של שנת 2014 אינם רלוונטיים, מכיוון שעדיין לא ברור כמה מהמכרזים שלא נחתמו באמת יכשלו, וכמה מהם יסתיימו בהצלחה. אז נכון, ניתן לסכום את הנתונים ולהציגם כפי שהוצגו - אך מתבקש היה להדגיש את העובדה כי מתוך 70,000 היחידות יש 24,700 יחידות שלא באמת ברור כי נכשלו (בשנת 2014), וכי בסך הכל מהנתונים שכן ברורים עולה תמונה חיובית.
ולנקודה נוספת. האם זה באמת רע שיש מכרזים שנכשלים?
מה היתה משמעות הדבר במידה וכל המכרזים היו
מצליחים? ש"פקידי האוצר" מוכרים את הקרקעות שלנו בכל מחיר, שאין כל
דרישה על תנאי סף כגון תשלום על תשתיות, איתנות פיננסית ועוד.
האם במקרה בו יש מכרז בעל מיעוט משתתפים והצעות בלתי
רלוונטיות האינטרס הציבורי דורש להכשיל את המכרז, או לאפשר להכריז על המציע הבלתי
מתאים כזוכה?
הכי קל לפקידים להתהדר בעוד מכרז
"מוצלח", ואחריהם המבול.
כל הכבוד להם שהם בוחרים בדרך הקשה.
