יום שני, 26 בספטמבר 2016

האם פירסום צריך להישען על עובדות?

פעמים רבות ידיעות מתפרסמות כאשר יש מחלוקות עובדתיות בעניין הנידון - והכתב "תופס" צד בויכוח. כך למשל גדעון לוי יטען לכיבוש, בעוד שכתבים אחרים יסתמכו על דו"ח השופט לוי, כמו גם על הדין הבינלאומי, ויקבעו כי אין כיבוש ישראלי בשטחים שנכבשו בששת הימים. שוין, בסדר.
אבל לעיתים מפרסמים כתבות שכל תכליתן הינו פירסום חדשותי עובדתי - שאין מאחוריהן כל בסיס - ואציין שתיים מהימים האחרונים.

"פתיחת קו הרכבת המהיר מת"א לי־ם צפויה להידחות בחצי שנה" (כלכליסט, קישור)

"הקריירה החדשה של סילבן שלום - חצי שנה לאחר שפרש מהפוליטיקה בעקבות טענות להטרדות מיניות"(דה מרקר, קישור)

נפתח בעניין סילבן שלום - בכתבה מתוארת פתיחת חברה חדשה, המנהלת פגישות בהם שלום לא נוכח. הפעילות היחידה בחברה מיוחסת לאדם בשם משה בנימין - שלא נטען בכתבה כי הוא קשור כיום לשלום. בעבר, היה יועץ לסילבן שלום בעת כהונתו כשר. שלום מצידו (כפי שמצויין בכותרת המשנה, יאמר לזכות דה מרקר) מכחיש כל קשר לחברה. לאורך הכתבה אין שום אינדיקציה לקשר של שלום לחברה מעבר למשפט "ל–TheMarker נודע כי חצי שנה בלבד לאחר שהודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים, שלום פתח חברת ייעוץ..." - אז מצד אחד "נודע להם" ממקור עלום שם, ללא כל ראייה תומכת וללא כל קבלת אחריות על הפרסום, ומאידך הכחשה גורפת וחד משמעית של שלום. ניתן להניח כי לו זו אכן קריירה חדשה של סילבן שלום (כפי שצויין בכותרת), מדובר על הכחשה שקל מאוד לפרוך - דבר שדה מרקר לא הצליחו לעשות.

כך גם בעניין דחיית פתיחת קו הרכבת המהיר לירושלים - "בכירי רכבת ישראל צפויים לקיים פגישה עם גורמים במשרד התחבורה בכדי לדון בחריגה בלוח הזמנים בעבודות הקו המהיר מתל אביב לירושלים, שעל פי הערכות עלולה לעכב את פתיחתו בחצי שנה". בכתבה מתוארות בעיות ידועות. כמו כן, אנו מדווחים (בסוף הכתבה, מתוך תגובת הרכבת) על פגישות בין משרד התחבורה ובין אנשי רכבת ישראל במטרה לדון ב"פתרונות וחלופות למהמורות אלו", פתרונות שקיימים - לפחות לפי ההודעה הרשמית של רכבת ישראל. אמירה זו של רכבת ישראל לא הוכחשה בכתבה.

אז נכון - הכתבה מציינת כי "על פי הערכות עלולה לעכב את פתיחתו בחצי שנה". והנה שוב, הערכות גורם עלום שם שאינן נתמכות בידי כל גורם רשמי שהוא או על ידי עובדה בשטח כלשהי נהפכת בכותרת לעובדה מוגמרת.
עיתונות במיטבה.



יום חמישי, 22 בספטמבר 2016

גבעת עמל - על המרחק בין ההחלטה השיפוטית והתיאור שלה בתקשורת

"בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל אתמול (א') תביעה ייצוגית של תושבי גבעת עמל ב' נגד רשות מקרקעי ישראל ועיריית תל-אביב וקבע כי פינויים של אלה ייעשה תמורת פיצוי של דירה ממוצעת באזור." (גלובס, 19.9.2016, קישור)

"פשרה: 120 משפחות מגבעת עמל יקבלו פיצוי בשווי דירה ממוצעת בשכונה - כ-3.5 מיליון שקל.
הסכם הפשרה שאושר ע"י השופטת מיכל אגמון-גונן ...." (דה מרקר, 19.9.2016, קישור)

אלו הכותרות של שתי כתבות מלפני ימים מספר שמספרות לנו על קבלת תביעה יצוגית בעניין ומתן פיצוי לא מבוטל לקבוצה.

בכתבות אנו למדים את הנקודות העיקריות הבאות:

1. יש החלטה של השופטת בדבר אישור הסכם פשרה.
2. כ-100 משפחות יקבלו פיצוי בשווי של דירה ממוצעת בשכונה - כ3.5 מיליון ש"ח.

בתים בגבעת עמל. ויקיפדיה.
ומה האמת? ששני הדברים האלו לא נכונים.

המסמך של השופטת כלל אינו פסק דין. מדובר על מסמך ארוך בו היא מתארת את הצעת הפשרה שהיא הציעה בדיונים קודמים, הצעה שהסכימו לה התובעים - נציגי התושבים הגרעיניים.
בהחלטתה, השופטת מבקשת לקבל את תגובת אחד הצדדים שכנראה די זניח לעניין לשיטת דה מרקר וכלכליסט - הצד המשלם. 

לפי הצעת השופטת עד 9% מסכום הפיצוי ישולמו על ידי המדינה, השאר על ידי בעלי הקרקע.

החלטת השופטת שהיוותה את הטריגר לכתבות הינה שעל המשלמים  - היזמים - להעביר את תגובתם עד לתאריך 1.11.2016. כמובן שהיא ממש לא אישרה את הסכם הפשרה, היא רק הציעה אותו.  זה הכל.

ובעניין הנקודה השנייה, הקובעת כי המשפחות הגרעיניות יקבלו סכום השווה לדירה ממוצעת באזור.
בהצעת השופטת הוצע בבירור כי כל פיצוי שמשפחה גרעינית כלשהיא קיבלה לאורך הדרך יקוזז מסכום הפיצוי שהיא אמורה לקבל לפי הסכם הפשרה המוצע. 
ניתן היה להסתפק בחיפוש מהיר בגוגל ולמצוא לא מעט הסכמי פיצוי בסכומים לא מבוטלים בשנים היחסית אחרונות - אך מה לנו לרעות בשדות זרים - התובעים עצמם בבקשתם לאישור התובענה היצוגית רושמים כי במהלך השנים 1965-1985 "חלק לא מבוטל (מהתושבים)... התפנו מבתיהם בהם שוכנו כדין בהוראת המדינה תמורת צרור נקוב..." (סעיף 107) - "צרור נקוב", בלשון אחרת - משמעו פיצוי כספי שישוערך לשוויו כיום ויקוזז מהסכום שהמשפחה תקבל.
בנוסף אליהם - רבים מאוד (עד כדי כולם, אולי) מאלו שלא קיבלו "צרור נקוב" בשנים אלו, קיבלו בשנים מאוחרות יותר.

למעשה - רוב המשפחות קיבלו פיצויים (חלקם, יש הטוענים - יותר מפעם אחת, אך זה אינו מתקשר לעניינו), ואין לדעת האם, וכמה, יקבלו אם וכאשר תתקבל הצעת הפשרה.

ונקודה אחרונה - המונח "משפחה" בעניינו אינו מדבר על משפחה של שני הורים וילד  בשנת 2016 - המדובר על צאצאי משפחה גרעינית בשנת 1691 - לפני יותר מיובל שנים. 
למעשה, אותן המשפחות הגרעיניות הפצלו כבר למאות רבות של משפחות שיצטרכו לחלק את הכסף בינם.

אבל למה להרוס כותרות וכתבות טובות בעובדות קטנוניות?



יום חמישי, 15 בספטמבר 2016

התפקיד של YNET במחזה של משפחת נקש

בפוסטים הקודמים תיארתי את המקרה החמור של הסתרת העובדות בYNET ש"חשפו" את סיפורה של גלית נקש והקטינה שבאה איתה יחד לארץ מסרי לנקה, בדרכון מזוייף.
הצבעתי על כך שהכתב עמרי אפרים הסתיר את העובדה המהותית העיקרית בסיפור - קבלת תוצאות שליליות לבדיקת הרקמות שנערכה לנקש, לבקשתה.
הסתרה זאת, יחד עם הצגת מידע בצורה מטעה ועוד מספר הסתרות קטנות הציגו תמונה הפוכה משהיא באמת.
כך, הוצג בתקשורת הסיםור כפי שנבנה עלך ידי נקש בדבר דרישת המדינה לגרש את ביתה הביולוגית.

הפעם אתייחס לתפקיד אליו נכנס הכתב, ייתכן אף כי בתום לב. ראשית לכל - עדכון קצר.

הפוסט הקודם התייחס להחלטות בית המשפט (הגלויות בלבד) עד לתאריך פרסום הפוסט בלבד.

מאז, הוגשה שוב בקשת ערעור על אי גירוש הילדה, והתפרסמה החלטה חדשה מלאה בפנינים כנגד נקש, וכדוגמא, לדברי השפוטת: "לבי אומר לי שמסכת השקרים המסועפת בה נקטה המבקשת כפי שפורט בהחלטות הקודמות היא מקוממת ומצדיקה כשלעצמה את דחיית הערעור בו מבוקש למעשה להורות על עיכוב גירושה של הקטינה"

למרות זאת בסופה של החלטה, החליטה כבוד השופטת לדחות את גירוש הילדה עד להחלטת בית המשפט לענייני משפחה - ותוך כדי מאפשרת לנו צוהר לדיון שם.

ככלל, דיוני בית המשפט לענייני משפחה הינם חסויים. גם בכתבות בתקשורת בעניןי נקש לא הורחב עליהם, אבל כעת זה מתחיל להיחשף, לכאורה.

כעת מתגלה כי הדיון בבית המשפט לענייני משפחה כלל אינו נסוב סביב שאלת האימהות של נקש.
אכתוב שנית - ה"קייס" בבית המשפט לענייני משפחה אינו גלית נקש.
ההליך בבית המשפט לענייני משפחה נסוב סביב הדרישה להכיר בגבר ישראלי כאביה של הקטינה - ואצטט את המשפט המסיים את החלטת השופטת רות לבהר שרון "... עד מתן פסק דין סופי על ידי בית המשפט למשפחה לגבי אבהות הקטינה בתיק תמ"ש...".
זו הסיבה שהקטינה נשארת בארץ לעת עתה.
אגב, מבחינת אפשרויות העלילה הקיימות בידי נקש זו התפתחות סבירה - נקש אינה האמא, ביולוגית. מאידך, גם באם תתקבל גירסתה כי היא פונדקאית, הדבר אינו מקנה אזרחות ישראלית לילדה (להבנתי הבלתי משפטית). חייבים אבא ישראלי. גם באם בית המשפט למשפחה יכריע כי נקש ילדה את הקטינה (אך אינה אמא ביולוגית), זה לא רלוונטי לעניין הכניסה לארץ.


ואחרי העדכון, לעניינו - הסיקור התקשורתי:

ניתן להניח כי נקש ידעה מראש כי  תוצאות בדיקת הרקמות תהיינה שליליות.
אז מדוע היא, ובני משפחתה, יצאו לקמפיין תקשורתי - שכלל ראיונות לערוצי אינטרנט, ראיונות ברדיו, פייסוק ועוד ועוד בדרישה שיתנו להם לבצע את הבדיקה? שעל זה הם שמים את יהבם? הרי הם ידעו כי תוצאות הבדיקה לא יעזרו להם בבתי המשפט.

מגלגול הסיפור נובעת מסקנה אחת בלבד - משפחת נקש השתמשה בכלי התקשורת כאמצעי להטיית דעת הציבור מתוך הנחה כי סיפור שנשמע טראגי בתקשורת יזכה ליד רכה יותר מרשויות החוק.  התקשורת בחרה שלא לבדוק את העובדות, ונפלה בפח.


ועדיין, בYNET לא מתנצלים.
ועדיין, בYNET לא ענו לפניותיי.
ועדיין, מועצת העיתונות "מטפלת בפנייתי", למרות שעל פי הנוהל הפנימי שלה החלטה כבר היתיה אמורה להתקבל זה מכבר.

שתי שאלות שפתוחות בפני כרגע הינן:
1. מדוע משפחת נקש לא בחרה להציג את האב הישראלי בתקשורת?
"אב אוהב מנוע מהכנסת ביתו לארץ" זו כותרת שבהחלט יכולה לתפוס.
2. מדוע בהליך המתנהל למול האב-לכאורה לא מתקיימת בדיקת רקמות פשוטה, כפי שנעשה למול גלית?

ההשערה שלי היא כי נקש היא זו המבקשת להכיר באזרח פלוני כאב- זאת כאשר האב לא בהכרח מעוניין להכיר באבהותו, ולכן מסרב לעבור בדיקת רקמות. זה ניחוש גרידא, אין לי דרך נכון לעתה לבסס זאת.
פנייתי למשפחת נקש לתגובה לא נענתה.

יום ראשון, 4 בספטמבר 2016

מקרה גלית נקש - עדכון בעניין YNET ומועצת העיתונאות

בהמשך להבטחתי בפוסט הקודם לעקוב אחרי פרשת ההטייה החמורה בדיווח בעניין פרשת גלית נקש בYNET, פניתי בתאריך 24.8.2016 למערכת YNET, ואפילו תיזכרתי אותם לאחר מספר ימים.
במקביל, פניתי לכתב - עד לרגע זה לא קיבלתי כל תגובה.

מתוך מאמץ לחלץ אות חיים כלשהו מהמערכת, שלחתי תלונה מפורטת למועצת העיתונות בישראל - הגוף האמון על דיווח אתי ומדוייק באמצעי התקשורת בישראל.

נכון, אני לא אוהד גדול של הגוף הזה - כפי שכבר ציינתי בפוסט זה (זהו פוסט המשך לפוסט ראשוני, כדאי לקרוא לפי הסדר) - אבל מאז הפוסט הקודם כבר עברו כשנתיים, אז החלטתי לתת להם צ'אנס.

הם טרם ענו לי.

גם YNET טרם ענו לי.

אבל אל דאגה, אני סבלני מטבעי.

תכף נגיע לעשרת ימי תשובה, נקווה שעד אז תתקבל לפחות אחת התשובות...