תארו לעצמכם שמדינת ישראל תחליט שכל מי שהאות השניה בשמו היא "נ" יזכה להטבה כספית ניכרת מהמדינה, כל שעליו לעשות זה להוציא תעודת זכאות.
כעת, תארו לעצמכם שלאחר מספר חודשים המדינה מודיעה על דדליין שלאחריו ניתן יהיה להנפיק תעודת זכאות - אך היא לא מזכה בהטבה כלשהיא. ייתכן ומתישהו בעתיד כן. כרגע, לאחרי הדד ליין - לא.
כעת, חשבו: מדוע מספר תעודות הזכאות שיונפקו אחרי הדד ליין ירד משמעותית? התשובה הברורה מאליה הינה שכל הזכאים להוציא תעודה ימהרו להוציא אותה לפני הדד ליין, בנוסף, סביר להניח כי לא נשארו זכאים שטרם הוציאו תעודה שכזו טרם הדד ליין. גם ללא הדדליין מספר תעודות הזכאות שיונפקו צפוי לרדת עם הזמן, שכן קהל הזכאים שטרם מימשו את זכאותם ילך ויקטן.
איכשהו, ההיגיון הברור מאליו הזה לא חדר לכותרת הכתבה בגלובס "הציבור התייאש? שפל בהיקף הנרשמים למחיר למשתכן".
הכתבה מתייחסת לירידה הניכרת במספר הנפקות תעודת הזכאות להשתתפות בהגרלות מחיר למשתכן. תוך כדי, היא מסבירה כי:
"הסיבה הראשונה היא שלאחר שמשרד האוצר ומשרד השיכון החליטו ליצור סדרות של זכאים, והסדרה הראשונה נסגרה כאשר מכסת תעודות הזכאות הגיעה ל-60 אלף, זכאים שעדיין לא נרשמו אינם ממהרים להירשם כעת, משום שכל ההגרלות מיועדות לסדרה א' בלבד וגם כיום לא ניתן עדיין לדעת מתי סדרה ב' תוכל לגשת להגרלות"
מעבר לכך, הכתבה מציינת כי:
"היקף הנרשמים עד כה - שעומד על פי מטה הדיור על כ-73.3 אלף משקי בית - משקף רמה גבוהה של זכאים שמגיעה לרף העליון"
במילים פשוטות, אין יותר מי שיכול להירשם ולא נרשם.
אז אם כל זה כתוב - כיצד הכותרת מנתבת את הנתונים ליחסו "המתייאש" של הציבור מתוכנית מחיר למשתכן?
לעורכים הפתרונים.
