יום שלישי, 13 ביוני 2017

תובנות בעקבות פרשת גלית נקש, לאור החלטת מועצת העיתונות


לפני מספר ימים פרסמתי בפוסט נפרד את ההכרעה שניתנה על ידי בית הדין לאתיקה שעל ידי מועצת העיתונות בפרשת גלית נקש (לאלו שלא מכירים את פרטי הפרשה ראו את הסיקור הראשוני פה, ואת הכרעת בית הדין פה).


תגובתם הראשונה של אנשים השומעים על כך שהגשתי תלונה למועצת העיתונות בפרשה מגיבים בפליאה, מה אכפת לי מהנושא האיזוטרי הזה? מי בכלל שמע על המקרה? מה חשיבותו?

אנסה להסביר מדוע המקרה הזה חשוב לי.

ראשית, המקרה תפס לא מעט כותרות. הוא פורסם לראשונה Ynet , אך המקרה דווח, גם בNRG, מעריב און ליין, גלי צה"ל ישראל היום, ועוד.
מעבר לסיקור העובדתי - הפרשייה קיבלה סיקור נרחב ואוהד גם בתוכנית "עושים צהריים" בהנחיית יעל דן, בה התראיין אחד מבני המשפחה - כך שהפרשה אומנם קטנה, אך תפסה נפח גדול.

אך לא זה היה הגורם העיקרי לעיסוק שלי בפרשה.

העניין העיקרי בפרשה הזו הינו הבולטות של העיתונאות הרעה, כפי שבאה לידי ביטוי במקרה זה.

למרות שלאורך כל הכתבות לא נאמרה מילה אחת של שקר - התמונה שהצטיירה הייתה רחוקה מאוד מהמציאות - וזו נקודה שחשוב היה לי להבהיר בתלונתי - אי אמירת כל האמת הינו שקר מלא. אני שמח שבית הדין קיבל את העמדה הזאת במלואה - כפי שמתחייב על פי תקנון האתיקה, וגם על פי השכל הישר.

בפרשה זו שזורים מספר בעיות נוספות המאפיינות את מפת התקשורת, היכולות ללמד אותנו מן הפרט אל הכלל - על חלקים נרחבים בתקשורת:

ראשית, אצביע על הבעיות בפרשה בשלב הראשוני - עד לפנייתי למערכת:

  1. העמדת הסיפור האנושי למול הבירוקרטיה: פעמים רבות מדי הסיפור העיתונאי מתמקד בסיפור האנושי הקשה, תוך המעטת החשיבות במערך בירוקרטי תקין. למרות שבשכל אנו מבינים את חשיבות התקינות הבירוקרטית, אנו נוטים לזלזל בה. עובדה זו נכונה פי כמה וכמה כאשר למול הבירוקרטיה עומד מקרה אנושי שליבנו יוצא אליו. מקרים כאלו אנו רואים לרוב ומאוד קשה לעיתים להגדיר אותן משפטית ככאלו שחצו את הקו מהבחינה האתי. אציין מקרה קיצון שכזה בו טיפלתי בעבר באחד מרשתות הרדיו (לא פורסם בבלוג, הטיפול היה למול נציב תלונות ברשות השידור). במקרה זה, לאחר הצגת הסיפור האנושי כלשהו הועלתה לשידור לצורך מתן התגובה פקידה מאחד ממשרדי הממשלה, לאחר שהשדרנית הכתירה אותה בתואר המכובד "גברת בירוקרטיה".
  2. בכתבות השונות ניתן לראות פסקאות שלמות שהינן העתק-הדבק מכתבות קודמות בפרשה. באמצעות שיטה זו ניתן לייצר לכאורה "כתבות עומק" המכילות טקסט ומידע רב, אך המידע לא תמיד עדכני עדיין. במקרה דנן, בכתבות מאוחרות הובאו טענות ומידעים שכבר נסתרו על ידי נקש עצמה בבית המשפט. בעבר כבר התייחסתי לבעייה זו מספר פעמים, ראו למשל בפוסט "מה שיכול להסתתר מאחורי תמונה תמימה
  3. אי הצגת הסיפור השלם: בפרשיית גלית נקש בחרו Ynet שלא לפרסם עובדות מהותיות. בראש ובראשונה כמובן העובדה שלא פורסמו תוצאות בדיקת הרקמות, אך לא רק. חלק אחר מהעובדות פורסמו רק לפעמים, כאשר הן שירתו את הקו של הכתבה - ואדגים: גלית נקש הצהירה בבית המשפט כי במידה ובדיקת הרקמות לא תאשר את היותה אם התינוקת הרי שהיא מסכימה לגירוש הילדה ללא הליך נוסף. עובדה זו סוקרה בהרחבה לפני ביצוע הבדיקה, כאשר אמירה בוטחת שכזו מוסיפה נופך אמינות לטענתה. לאחר שהגיעו תוצאות הבדיקה, כאשר נקש כבר לא עמדה מאחורי אמירתה זו - טענתה זו כבר לא סוקרה - ואף הושמטה מקטעי ההעתק הדבק שנעשו - זאת למרות שהערך העיתונאי של אמירה זו גדל לאין ערוך בהשוואה לתחילת הפרשה - כאשר נקש מסרבת לבצע את התחייבותה בפני בית המשפט.
  4. ה"מייל האדום": מערכות התקשורת, מתוך מאמץ לקבל סיפורים, מבקשים מהציבור לפנות אליהם במה שנקרא Ynet , "המייל האדום". הבעייתיות במוצר זה היא שהמערכות מקבלות סיפור מעובד חד צדדית ובצורה מוטה. יש צורך בכח רצון אדיר לקבל כתבה מעובדת ולעצור את פירסומה עד לבדיקת העובדות המלאות, כח רצון שלמערכות התקשורת אין אינטרס לפתח. מקרה שכזה כבר סיקרתי בפוסט "הכתבת של גלובס בלבלה אפילו את העורך!" - מקרה בו הסיפור המעובד על ידי הפונה (והכתב התורן) הצליח לגרום לעורך לתת לכתבה כותרת שגוייה.
שנית, הטיפול של המערכת לאחר תלונתי:

הכשלים שצויינו לעיל הינם כשלים שבעיקרם נובעים מעבודה לא מקצועית/רדיפה אחרי תפוקה עיתונאית. בעיות שכאלו אמורות להיפתר במקרים בהן הם מתגלות, לפחות בדיעבד - אך לא כך קורה.

הכתבות פורסמו באוגוסט 2017 - נכון לכתיבת שורות אלו, הכתבות טרם הורדו מהאתר/תוקנו.
פניותיי למערכת כלל לא נענו.

תגובת המערכת, שניתנה למועצת העיתונות על ידי עו"ד - הייתה מופרכת. הטענה לחיסיון התעלמה מכך שהם עצמם פירסמו את הפרשה.
את אי המענה לפניותיי הסבירו בטענת החיסיון - כאשר גם לטענתם יכלו לענות לי ולו בצורה לקונית כי "אין בידם לענות לגופם של דברים עקב חיסיון".

לדיון עצמו הם לא טרחו לשלוח נציג מכיוון ש"אנו בטוחים שתדחו את התלונה המופרכת גם ללא נציג מטעמנו", כפי שאמרו לחבר בית הדין. כל בר דעת - ובוודאי עוה"ד של Ynet שכתב כך מבין שלדיון משפטי מגיעים גם כאשר בטוחים בתוצאה. 
למעשה - מכיוון שתלונתי צלחה מספר בדיקות טרם הגעתה לבית הדין - עצם קיום הדיון מצביע על התיכנות של הכרעה לטובתי, ולכן תגובת Ynet אינה מעידה על ביטחונם בתוצאה, תגובתם מעידה על זלזולם בהליך.

זה המקום לציין לשבח את הכרעת בית בית הדין. בית הדין הכריע כי על Ynet לפרסם כתבת תיקון בנוסח שנקבע - ויחד עם החלטה זו נכתב כי "...היה ו-Ynet יבחרו שלא לפעול כפי הנחיתנו אנו מורים לכלל החברים במועצת העיתונות לפרסם את הכתבה האמורה...".
זוהי שיטה מעניינת לגרום לYnet  לקיםי את הכרעת הדין - מעניין האם היא תצלח.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה