יום ראשון, 31 בדצמבר 2017

הכרעת ערעור Ynet בפרשת נקש

תקציר, למי ששכח:

באוגוסט 2016 פורסמה בYnet סדרת כתבות בעניין גלית נקש, שהגיעה לארץ בלווית תינוקת, תוך הטענה כי מדובר על התינוקת שלה.

נקש, שסוקרה כמי שכל מבוקשה היה לעבור בדיקת רקמות על מנת להוכיח את טענתה, אכן עברה בדיקת רקמות, שהצביעה על כך שהיא אינה האם הביולוגית, אך מתוצאות הבדיקה עלה כי קרוב לוודאי שקרוב משפחתה מדרגה ראשונה הינה/הינו האב או האם, ואכן - בשלב זה אחיה של נקש הצהיר כי הוא האב, וכי הוא מבקש שלא לגרש את התינוקת מתוקף היותה בת לאב ישראלי.

הסיקור הYnet הסתיים בשלב בו התקבלה, באופן זמני, בקשתו של האב להתליית הגירוש עד לקבלת החלטה סופית בבית המשפט לענייני משפחה.

בYnet בחרו שלא לפרסם את העובדה כי תוצאות הבדיקה הראו כי נקש (הגברת) אינה האם, או לדווח על השינוי בגרסתה תוך טענה כי הוטל על העניין חיסיון, למרות שהחלטות בית המשפט פורסמו באתר בית המשפט.
מאידך - ולמררות החיסיון לכאורה - Ynet פרסמו בעמוד הראשי את העובדה כי התינוקת לא תגורש "עקב התפתחות משמעותית".

בפוסטים שכתבתי בזמנו (קישור לפוסט הראשון בעניין) עמדתי על הדיווח הסלקטיבי, ובעקבות פנייה שלי ניתנה הכרעה על ידי בית הדין לאתיקה שעל ידי מועצת העיתונות בעניין, קישור לפוסט+ההכרעה המלאה.

בהכרעת הדין נקבע, תוך התיחסות למגוון הכתבות, ותוך דיון מעמיק בניסוחים בכתבות כי Ynet הציגו חצאי אמיתות כך שהוצגה תמונה לא נכונה בפני הקוראים. 

בהתייחס לטענת החיסיון, נקבע בהכרעת הדין כי הוא נכון רק לתקופה מסויימת - ובמסגרת זמן זו Ynet פרסמו דברים שהיו תחת חיסיון, כך שהם פרסמו פרסום שאינו אחראי. הכרעה זו הינה בבחינת "כרה בור ונפל לתוכו" - בתלונתי כלל לא טענתי לטענת חיסיון. הרשעה זו ניתנה אך ורק מכיוון שבית הדין קיבל, חלקית, את טענת החיסיון שנטענה על ידי Ynet.

Ynet נדרשו לפרסם את עיקרי ההחלטה בעמוד הראשי באתר למשך 24 שעות.

וכעת, לפרק החדש:
Ynet ערערו על הכרעת הדין, וכעת קיבלתי לידי את ההכרעה החדשה, מצ"ב הנוסח המלא.

בהכרעת הדין נקבע, בקצרה, כי:

  1. אומנם הוצגו חצאי אמיתות בלבד, אך "זה בסדר". זו רשלנות סבירה.
  2. הם לא מתייחסים לטענת החיסיון שכן הם (בית הדין לאתיקה) לא מוסמכים לכך.
כיצד יש כזה פער בין שני פסקי דין? הנה תשובתי:

בהשוואת שתי הכרעות הדין ניתן לראות כי בעוד שההכרעה הראשונה התייחסה לתוכן של הכתבות - למידע שהופיע ולמידע שלא הופיע - הרי שבהכרעת הדין השנייה נעשו מאמצים מרובים להקטין את היריעה הנידונה.

  1. ההחלטה שלא לדון כלל בטענת החיסיון: טענת החיסיון הועלתה על ידי Ynet "רק כהסבר מדוע העיתונאי והעיתון לא יכלו לפרט את הכתוב בחוות הדעת שניתנה בקשר לתוצאות בדיקת הרקמות" כפי שנכתב בהכרעה השנייה. לכן הם פטורים מלהתעסק בטענה זו?! הרי ההסבר של Ynet הוא מהותי להכרעה. מדוע "רק כהסבר"?!
  2. צמצום ההתיחסות לכתבה אחת בלבד: מסיבה שאינה נהירה, ומבלי לפרט, הוצהר בהכרעה כי היא מתרכזת בכתבה שהתפרסמה בתאריך 11.8.2017 תחת הכותרת "התפתחות משמעותית". בכך "נשכחו" כתבות נוספות. סתם, ככה.
  3. הצגת הסיפור הכרונולוגי שלא כסדרו: בהכרעה השנייה משתמע כאילו לאחר קבלת תוצאות הבדיקה של האם טרם נודע לבית המשפט כי אחיה של נקש טוען לאבהות, ועל כן לא נשאלת השאלה מדוע הדבר לא פורסם בYnet. אך לא כך הדבר. טענת האבהות של אדון נקש עלתה עוד טרם הכתבה בה התמקדה ההכרעה השנייה בדבר ה"התפתחות המשמעותית".
  4. התמקדות בשאלת הניסוח במקום בתוכן: תלונתי התמקדה בעובדה שלא הוצגו עובדות רלוונטיות, אלא רק "חצאי אמיתות", כלשון התקנון. הכרעת הדין לקחה את השאלה ל"אם ניסוחה של הכתבה אכן מהווה עבירה על כללי האתיקה של מוצעת העיתונות", שאלה שתשובתה ברורה מאליו.
בהכרעה השנייה בחר בית הדין להתעלם מהאמירה הברורה, והכמעט טריוויאלית, שבהכרעה הראשונה:

"ככל שYnet סבור היה כי ההחלטה חסויה אסור היה לו לדווח מאום אודותיה, או למצער, מחויב היה להקפיד הקפדה יתרה כי מקצת הפרטים שפורסמו לא יביאו את הקורא לכלל הבנה מוטעית"

בעניין "אי התעסקות הטענת חיסיון שכן זה אינו בסמכותנו", איני מצליח להבין את הטענה הזו. לבית הדין לאתיקה אין כל סמכות חוקית בכלל. לא לקבוע שמישהו שיקר, לא לקבוע שמישהו גזען, לא לקבוע שמישהו פרסמם תמונה של קטין ועוד ועוד פרטים האסורים על פי חוק, ושאסורים גם על פי תקנון האתיקה, עליו בית הדין לאתיקה אמון.

אכן, מובן מאליו כי קביעה של בית הדין בדבר חיסיון אינה שוות ערך לקביעה של בית משפט שיעסוק בעניין לפי חוק העונשין - אך אין בכך לשלול את סמכותו של בית הדין לעניין קיום תקנון האתיקה, בוודאי שלא כאשר העניין הנידון אינו פרסום בלתי אחראי, אלא האם פורסמו כל העובדות שניתן היה לפרסם, עניין שלא נידון כלל בהכרעה השנייה, למרות שזהי ליבת התלונה שלי.



בשורה התחתונה, בYnet פורסמו חצאי אמיתות, בית הדין לא מוכן לבדוק מדוע.

נמשיך:
בהכרעה השנייה, ואף בראשונה, נקבע כי מדובר ברשלנות מהרף הנמוך.
אזכיר כי מדובר במקרה בו אין ספק כי העובדות שלא נכנסו לכתבה הינן "הפיל בחדר", מרכז הסיפור. זוהי "חוסר תשומת לב"? זוהי הסתרה מתוך "ניסוח לא מוצלח"?

עד כאן לעכשיו, בהמשך אספר לכם למה כל כך התאמצו שם להקטין את הסיפור ולהוציא את Ynet ללא כלום...






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה